<h1>שאילתות פרשת ויקרא שאילתא ס"ח</h1>
<h2>דף ד:</h2>
שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל למיכל דמא בין דבעירא בין דחיותא בין דעופא דכתיב וכל דם לא תאכלו בכל מושבותיכם לעוף ולבהמה וחיה בכלל בהמה דם שהנפש יוצא בו ענוש עליו כרת דם התמצית ודם האיברים קאי עלייהו בלאו [כריתות ד':] דאמר רבא חמשה לאוין בדם למה לי חד לדם חולין וחד לדם מוקדשין וחד לדם התמצית וחד לדם האיברים וחד לדם כיסוי רק את דמו למאי אתא לכי [בכורות ט"ו.] דא"ל רב פפא לאביי אי מה צבי ואיל אין אותו ואת בנו נוהג בהן ולא איסור חלב יכול אף דם כן ת"ל רק את דמו לא תאכל. רק חזק לבלתי אכול הדם למאי אתא לדם הקזה שהנשמה יוצאה בו וכי אסיר דם איברים היכא דפריש אבל היכא דלא פריש שרי מיכליה באומצא ולית לן בה והא מיזרקי אע"ג דלא פריש אסור [חולין צ"ג.] דאמר רבא אמר שמואל חוטין שביד אסורין והיכא דקא בעי מירמא בישרא בקדירה אסיר עד דמלח ליה [שם קי"ג.] דאמר שמואל אין הבשר יוצא מידי דמו עד דמולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה.
